פסק-דין בתיק ת"א 40362-05-11

1.         התובע, יליד 1952 בן 61 כיום, עצמאי בעל עסק לחלקי חילוף לרכבים, עתר נגד הנתבעת לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק), בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 30/09/10 (להלן - התאונה).

2.         אין מחלוקת בין הצדדים לעניין החבות על פי החוק.

3.         ד"ר רינות מונה על ידי כמומחה מוסכם להערכת נכותו של התובע בתחום האורטופדי (להלן - המומחה). המומחה קבע, בחוות דעת מיום 20/09/12, כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור 2.5% כתוצאה מהתאונה, בגין "קיצור מזערי של עצם המסרק הרביעי בכף יד שמאל" (היד הלא דומיננטית).

בנוסף קבע המומחה, 100% נכות זמנית לחודשיים מיום קרות התאונה, ו-30% נכות זמנית למשך חודשיים נוספים.

4.         לאחר שמיעת עדות התובע וסיכומי ב"כ הצדדים ועיון בכל המסמכים הרלוונטיים (לרבות: התיעוד הרפואי והאסמכתאות שצורפו לסיכומים מטעם הצדדים ולתצהיר התובע), שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

4.1.       נכות תפקודית -

המומחה קבע בחוות דעתו בין היתר כי אין "פגיעה במפרקי היד... טווחי התנועה מלאים, התחושה שמורה, הכח תקין ואין דלדול שרירים"

התובע ויתר על זימון המומחה לעדות.

בשים לב לקביעות המומחה בחוות הדעת, שיעור הנכות הרפואית (2.5%), מהות הפגיעה, מקצועו וגילו של התובע ונתוני השכר הרלבנטיים (ראה להלן), אני קובע כי לתובע לא נותרה נכות תפקודית כתוצאה מפגיעתו בתאונה.

4.2.       נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקי התובע כתוצאה מהתאונה כדלקמן:

4.2.1.    כאב וסבל - 

לפי 2.5% נכות וללא ימי אשפוז, וכן בשים לב למהות הפגיעה, הטיפולים להם נדרש התובע  ולתקופת אי הכושר לאחר התאונה, אני פוסק לתובע בגין ראש נזק זה - סך של 12,000 ש"ח נכון להיום (בהתאם לסמכותי על פי סע' 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976).

4.2.2.    הפסדי השתכרות בעבר -

התובע טען כי נעדר מעבודתו למשך 4 חודשים וכי בתקופה זו נגרמו לו הפסדי שכר.

על פי דו"חות רווח והפסד לשנים 2009-2011 שצורפו (נ/3 ובתצהיר התובע), סך הכנסותיו של התובע בשנת 2009 - 79,000 ש"ח ברוטו; בשנת 2010 (שנת התאונה) - 75,000 ש"ח ברוטו; בשנת 2011 - 81,000 ש"ח ברוטו.

על פי דו"חות מס בכנסה שצורפו (אישור על תשלום מקדמות מס; נ/2), הכנסותיו של התובע בחודשים ספטמבר אוקטובר 2010 עמדו על סך של 25,553 ש"ח ברוטו. ובחודשים נובמבר דצמבר 2010 - 23,052 ש"ח ברוטו. משמע, בניגוד לנטען על ידו, על פי הנתונים הנזכרים, בארבעת החודשים שלאחר התאונה לא חלה ירידה משמעותית בהכנסות התובע מעסקו.

עם זאת נוכח קביעות המומחה, באשר לתקופות אי הכושר הנזכרות בחוות דעתו אני מעריך את הפסד השתכרותו של התובע תקופת אי הכושר המלא והחלקי גלובלית בסך של - 5,000 ש"ח, נכון להיום.

נוכח נתוני ההשתכרות בשנת 2011 ובהיעדר נתונים לגבי שנת 2012, לא ייפסק פיצוי נוסף בראש נזק זה.

4.2.3.    הפסדי השתכרות בעתיד -